עקירות כירורגיות

יש מספר סיבות לעקירת שיניים:

הרס השן – במצבים מסוימים ההזנחה כה חמורה שהריקבון והנזק אינם מאפשרים טיפול אחר וכל שנותר הוא לעקור את השן. מחלת חניכיים חריפה היא אחת הסיבות לניתוק השיניים מהעצם (עקב ספיגת העצם), והתוצאה היא שיניים שניתקות ממקום מושבן ואין ברירה אלא לעקור אותן.

שיניים שצמחו באופן עקום – רופא השיניים עשוי להמליץ על עקירת שיניים על מנת למנוע סיבוכים כתוצאה משיניים שלא מתפקדות כראוי וממנשך בעייתי שעלולים להשפיע בסופו של דבר באופן שלילי על בריאות הפה.

טיפול אורתודנטי – טיפול אורתודונטי, כגון התקנת פלטות ליישור שיניים, עשוי לדרוש עקירת שיניים כדי לפנות מקום לשיניים בפה.
שיניים נוספות – המכונות גם שיניים עודפות. הכוונה היא לשיניים שחוסמות שיניים אחרות ומונעות מהן מלצמוח כראוי.
טיפולים רפואיים -טיפולים רפואיים כמו הקרנות, כימותרפיה והשתלת איברים, מחלישים את המערכת החיסונית ומגבירים את הסיכון לזיהומי שיניים. לכן, על מנת למנוע זיהומים וסיבוכים, לעתים יש לעקור את השיניים הבעייתיות באופן יזום.

עקירות נפוצות
עקירת שיני בינה היא אחת העקירות הנפוצות. שיני בינה כלואות או כלואות חלקית, כלומר שן שאין לה מקום בפה כדי להתפתח מיועדות בד”כ לעקירה אם הן מתחילות לגרום לבעיות. הבעיות הקשורות בשיניים כלואות כוללות זיהומים, ריקבון שיניים סמוכות, הפרעות לעיסה ומחלות חניכיים.

עקירות נפוצות אחרות הן עקירה של שיניים קבועות שלא פרצו על מנת לפנות מקום לטיפול אורטודונטי.

יש שני סוגים של עקירות שיניים:
עקירות פשוטות. עקירות אלה מבוצעות בשיניים שצמחו ושאפשר לראותן בתוך הפה. רופא השיניים בדרך כלל עוקר את השן בקליניקה שלו ללא כל בעיה. רוב עקירות אלה נעשות בהרדמה מקומית, עם או בלי תרופות נוגדות חרדה או תרופות הרגעה, תלוי במצבו של המטופל.

במהלך עקירה פשוטה, רופא השיניים יתפוס את השן הנעקרת בצבת מיוחדת, הנקראת מלקחי חילוץ, ויעביר אותה קדימה ואחורה על מנת לשחררה לפני עקירתה.

עקירות מורכבות וכירורגיות. עקירה זו מתבצעת בשיניים שלא קל לראות אותן או להגיע אליהן; שיניים שנשברו בקו החניכיים או שיניים שלא צמחו באופן מלא.עקירות אלה מתבצעות על ידי רופא השיניים או רופא שיניים מנתח מומחה. עקירות כירורגיות דורשות מן הסתם הליך כירורגי, כגון הסרת עצם, הסרה ו/או הרמה וקיפול לאחור של כל או חלק מרקמת החניכיים, על מנת לחשוף או לפצל את השן. עקירות כירורגיות יכולות להתבצע תוך כדי הרדמה מקומית. חולים עם מצבים רפואיים מיוחדים וילדים צעירים עשויים לקבל הרדמה כללית או סדציה.

הליך העקירה הכירורגית מורכב יותר בדרך כלל. רופא השיניים מרדים את המקום כדי לאלחש את השן, ובאמצעות מכשיר הנקרא מניף הוא מפעיל לחץ ועוקר את השן. ישנם מקרים שדורשים מאמץ כירורגי רב יותר. לדוגמה, רקמת חניכיים ו/או עצם שמכסים או מקיפים את השן באופן שמקשה על הרופא את הגישה לשן. במצב זה לאחר העקירה יאלץ רופא השיניים לחתוך, להרים ולכסות חזרה את הרקמה. לפעמים השן מעוגנת כה חזק עד שהרופא נאלץ לחתוך את השן לחתיכות ולהסיר כל חלק בנפרד. עקירות כירורגיות מלוות לעתים בהוספת עצם ובתפירה של אזור הניתוח לאחר סיום ההליך.

רפואת שיניים